ג'פרי פפר, פרופסור מוערך בתחום ההתנהגות הארגונית בבית הספר למנהל עסקים בסטנפורד, טוען שהנאמנות לארגון מתה, וכיום כל אחד לעצמו!
יתרה מכך, פפר טוען שלא רק שאין מקום לנאמנות לארגון, אלא שאף אין מקום לכזו כלפי הקולגות שלנו, בסביבת העבודה כיום, ואל לנו לצפות לתמיכה ולפירגון אמיתי וכנה מאלו, אשר "ידקרו אותנו בגבנו" כשהסיטואציה תשרת אותם.
נקודת המבט שלו היא כי ארגונים, אשר פיטרו מליוני עובדים, ומקומות עבודה אשר מלאים בעובדים שאינם מרוצים ואינם מרגישים מחוברים לארגון, מביאים למצב הנוכחי בו כל אחד דואג לעצמו. הוא טוען שכיום עובדים מתקדמים על ידי אימוץ תכונות והתנהגות "פוליטיקאית" בארגון לשם צבירת כח, ועשיית העבודה באופן הטוב ביותר אינה מספיקה עוד על מנת להתקדם.
ה"אני מאמין" של פפר הוא "דאג לעצמך – ועשה זאת באמצעות כל האמצעים הדרושים לכך".
והאסטרטגיות שמציע פפר כוללות בילוי זמן רב ככל שניתן בקרבת אנשים חזקים, ו"אויבים" פוטנציאליים.
לטענתו, אדם צריך לבחור בין הרצון להשפעה או הרצון לחופש, אך לא יוכל לקבל את שניהם.
דעתכם?



