Is freedom/power a false dichotomy? Can you have both?

ג'פרי פפר, פרופסור מוערך בתחום ההתנהגות הארגונית בבית הספר למנהל עסקים בסטנפורד, טוען שהנאמנות לארגון מתה, וכיום כל אחד לעצמו!

יתרה מכך, פפר טוען שלא רק שאין מקום לנאמנות לארגון, אלא שאף אין מקום לכזו כלפי הקולגות שלנו, בסביבת העבודה כיום, ואל לנו לצפות לתמיכה ולפירגון אמיתי וכנה מאלו, אשר "ידקרו אותנו בגבנו" כשהסיטואציה תשרת אותם.

נקודת המבט שלו היא כי ארגונים, אשר פיטרו מליוני עובדים, ומקומות עבודה אשר מלאים בעובדים שאינם מרוצים ואינם מרגישים מחוברים לארגון, מביאים למצב הנוכחי בו כל אחד דואג לעצמו. הוא טוען שכיום עובדים מתקדמים על ידי אימוץ תכונות והתנהגות "פוליטיקאית" בארגון לשם צבירת כח, ועשיית העבודה באופן הטוב ביותר אינה מספיקה עוד על מנת להתקדם.

ה"אני מאמין" של פפר הוא "דאג לעצמך – ועשה זאת באמצעות כל האמצעים הדרושים לכך".

והאסטרטגיות שמציע פפר כוללות בילוי זמן רב ככל שניתן בקרבת אנשים חזקים, ו"אויבים" פוטנציאליים.

לטענתו, אדם צריך לבחור בין הרצון להשפעה או הרצון לחופש, אך לא יוכל לקבל את שניהם.

דעתכם?

הפצת השמועה (Word of Mouth) והאינטרנט

"הפצת השמועה" (WOM) הינה אחת המטרות המרכזיות של אנשי שיווק, כשהמטרה הינה כמובן הפצת המסר השיווקי, בצורה מהימנה. כאנשי שיווק אנו בוחנים כל הזמן דרכים חדשות ויצירתיות ליצירת WOM, ואין ספק שהמדיות החברתיות הפכו בשנים האחרונות לאחד מן הערוצים המובילים לשם כך. אולם עדיין נבחנות אפקטיביות הערוצים השונים להפצת ה"שמועה" ולהעברת המסרים באופן האופטימלי. במחקר שערכה חברת Yahoo! ביחד עם חברת Keller Fay אודות הנושא, ושפורסם לאחרונה, עולים ממצאים מאוד מעניינים.

מהמחקר עולה כי רוב ה"שמועות" הינן חיוביות (66%) ורק 8% מהן שליליות. והממצא המעניין ביותר  לדעתי הוא כי למרות ההתפתחות המהירה של המדיות החברתיות, 76% מה – WOM עדיין מתרחש פנים מול פנים (!) לעומת 7% בלבד אונליין.

נתונים מעניינים נוספים ניתן לראות בגרף הבא הלקוח מן המחקר:

בבחינת הנתונים העולים מהמחקר, מתבקשת השאלה, מדוע כל כך הרבה משאבים מושקעים בשיווק בערוצי המדיה החברתית, בעוד 76% מה- WOM מתבצע פנים אל פנים? 


ובכן, אנו חייבים לבחון היכן מתחיל הדיון. אז נכון שרוב הדיון אינו אונליין, אבל לא פחות חשוב הוא המקור לדיון, המקור למידע, ועל מנת ליצור את השמועה, בעידן הנוכחי, האינטראקציה של המפרסם עם הלקוח הפוטנציאלי צריכה להיות אפקטיבית. ואינטרקציה זו אינה מתרחשת פנים אל מול פנים. היא בדרך כלל מתרחשת ברשת. וגם אם השיחה יוצאת החוצה ובסופו של דבר עיקר הדיון מתבצע פנים אל מול פנים, אל לנו לשכוח את המקור לדיון.

?LinkedIn Groups - What's new

נטוורקינג - ברשת ומחוצה לה

רובנו לקחנו חלק בשלב זה או אחר במפגש נטוורקינג כלשהו, או שהלכנו לכנס בידיעה שהפסקת הקפה היא המקום האמיתי לפגוש אנשים.
מצאנו את הזמן להשקיע מספר שעות ולעתים אף חצי יום במפגש/כנס שכזה.
אך רבים מאיתנו, כשמדובר בלינקדאין - לא מוצאים את הזמן...

בסדנאות לינקדאין שאני מעביר לאנשי שיווק ומכירות בחברות נשמעת תכופות הטענה כי בשגרת העבודה היומיומית פשוט לא מגיעים לזה.

אז ראשית, חשוב להבין - לינקדאין הוא נטוורקינג לכל דבר, רק עם הרבה יתרונות משמעותיים ביחס למפגשים הסטנדרטיים.

בפוסט זה אנסה להמחיש עד כמה מדובר בנטוורקינג לכל דבר, תוך שימת דגש ליתרונות המשמעותיים, בעשיית נטוורקינג בלינקדאין.

1. מגבלת הזמן - בארוע נטוורקינג/כנס יש לנו מספר דקות ספורות להיכרות - הזמן קצר ואנו מעוניינים לפגוש כמה שיותר אנשים, ולא לצאת עם כרטיס ביקור אחד בלבד. בעוד בלינקדאין נוכל לראות את הפרופיל המלא עם הרקע של האדם עמו אנו מעוניינים להיות בקשר.

2. זיהוי הזדמנויות - כשניפגש עם אדם במפגש נטוורקינג, לא ממש נוכל לדעת מהן ההזדמנויות שהוא צופן בחובו, עבורנו. רק לאחר השקעה רבה של זמן בבניית הקשר ותיחזוקו, נוכל להכיר חלק מן הקשרים שלו, ולהבין מהו הפוטנציאל. בלינקדאין, נוכל מיד לעבור על רשימת הקשרים שלו ולאתר הזדמנויות רלוונטיות עבורנו.

3.הכנה - כשאנו הולכים לפגישה, בדרך כלל נתכונן אליה. בהתאם, בכל פגישה נציג עצמנו אחרת, תוך שימת דגש על החלקים בנסיוננו ויכולותנו אשר רלוונטים ביותר לאדם/חברה המדוברת. במפגש נטורקינג, בדרך כלל איננו יודעים את מי נפגוש ועם מי נשוחח, ולכן לא ממש נוכל להתכונן מבעוד מועד לשיחת ההיכרות הראשונית, ובכך, לא נמצה את מלוא הפוטנציאל מהפגישה הקצרה. בלינקדאין לעומת זאת, יש לנו את המידע ואת הזמן להתכונן ולהיערך לפני פניה לאדם כלשהו, ולהציג עצמנו תוך שימת דגש על הדברים הרלוונטים ביותר עבור אותו אדם, ועל ידי כך למקסם את סיכויי ההצלחה.

ללא מילים !

אחד מהמבריקים והיצירתיים ביותר!

(ושוב תודה לאריאלה דניאלי, שאחראית גם על קישור זה)

מיקומה של המדיה החברתית בפעילות חברות

המדיה החברתית מתפתחת בקצב כל כך מהיר, וכך גם השימושים שעושות חברות בה, ואפילו אלו שנחשבים למומחים הכי גדולים בתחום, מחשיבים עצמם לא פעם כסטודנטים בעולם זה, וכל יום מתפתחים ולומדים דברים חדשים.

חשוב לציין כי בדיון במדיה החברתית אין הכוונה רק לרשתות החברתיות דוגמת פייסבוק ולינקדאין, אלא למכלול הכולל של המדיה החברתית שכולל פורומים וקהילות מקוונות, בלוגים, מיקרו-בלוגים דוגמת טוויטר, כלי מולטימדיה שיתופיים דוגמת יוטיוב ועוד.

והשאלה היא כבר מזמן לא האם "לקפוץ למים" - ה"דיון" קורה שם בחוץ, ואם לא נקפוץ למים וניקח חלק בדיון, אחרים יגדירו מי אנחנו!

השאלה היא מה יהיו שימושי החברות במדיה החברתית, ועד כמה ישקיעו חברות משאבים ותקציבים לפעילותן שם.

בחרתי להתייחס לשלושה שימושים עיקריים למדיה החברתית בהם עושות שימוש חברות:

שירות לקוחות

יותר ויותר חברות משתמשות היום בערוצי המדיה החברתית ככלי אפקטיבי וזול לתמיכה ושירות ללקוחותיהן. ה – Technology Services Industry Association (TSIA) פירסם השנה מחקר שביצע אשר מצביע על כך שחלקם של ערוצי המדיה החברתית השונים כערוץ לטיפול בפניות ובעיות של לקוחות, גדל משמעותית, והצפי לשנת 2011 הוא שהתמיכה באמצעות ערוצים אלו תגיע לשליש מסך פעילות שירות הלקוחות בארגונים.

להלן גרף המתאר את המגמה:

שיווק

חברות כבר מזמן הבינו את הפוטנציאל הגלום במדיה החברתית, והחלו להשתמש בערוצי המדיה החברתית השונים לפעילויות השיווק שלהן. גם התקציבים הולכים וגדלים וההערכות הן כי שנת 2011 תהיה שנת שיא בה יוגדלו תקציבי השיווק לערוצים אלו באופן משמעותי ביותר. רק לאחרונה ראינו מהלכים מעניינים דוגמת פעילות חברת אאודי שביססה את השקת הדגמים החדשים שלה על המדיה החברתית. בנוסף, הראתה לנו החברה כי אין גבול לחדשנות וליצירתיות, כשהפיקה סרט עלילתי בהמשכים, בו מככבים דגמי אאודי השונים:

(ותודה לאריאלה דניאלי על קישור זה)

חיפוש עבודה

מהתרשמותי מהפעילות הנרחבת שעושות חברות במדיה החברתית – הן באופן ישיר והן חברות השמה, וכן מחפשי עבודה, ניתן לומר בוודאות שערוץ זה יהפוך למשמעותי ביותר בקרב מחפשי העבודה, אם לא העיקרי שביניהם. דוגמא מצוינת שתומכת במגמה זו היא העובדה שכבר אנו עדים לחברות השמה שמקימות מחלקות ייעודיות לגיוס עובדים באמצעות המדיה החברתית.

ביטוח נטוורקינג

הטעות הנפוצה ביותר בקרב אנשים בהקשר של נטוורקינג היא האמירה "מה יצא לי מזה?".

בקשת עזרה זה לא נטוורקינג!

הבסיס לנטוורקינג זו הנתינה ולא הקבלה.

התייחסו לנטוורק שלכם כמו לביטוח: אנחנו מתקשרים לסוכן הביטוח שלנו לרכוש ביטוח בעת שאנחנו רוכשים רכב - לא אחרי שהיתה לנו תאונה.

באותו האופן אנחנו צריכים להתייחס לנטוורק שלנו.

לבנות את הנטוורק ולהכיר אנשים לפני שאנחנו זקוקים לעזרתם.

לתחזק ולהשקיע בנטוורק לאורך שנים.

לתת יותר משנבקש.

וככל שנעזור יותר לאחרים – כך נקבל יותר בחזרה.

*הרעיון לאנלוגיה נלקח ממצגת של DBM